יש רגע אחד שבו נקבע איך תרומה לעניים תרגיש למי שמקבל אותה, והוא לא הרגע שבו הכסף יוצא מהחשבון. הוא הרגע שבו מישהו עומד בפתח הדלת עם חבילה ביד. מה כתוב על החבילה, איך היא נראית, מי מחזיק אותה, ומי עוד רואה את זה מהמרפסת ממול.
בפרויקט "תינוקות של החיים", שפועל תחת חסות עמותת עולל, אנחנו מתעסקים ברגע הזה לא פחות מאשר בתוכן של החבילה. ההנחה שלנו פשוטה: אמא שקיבלה עזרה והרגישה מושפלת לא תבקש שוב בפעם הבאה, גם כשהתינוק שלה יהיה רעב.
מה ההבדל בין תרומה לעניים לבין חלוקת צדקה
אותה חבילה בדיוק יכולה להגיע בשתי דרכים. אפשר להביא אותה בשקית שקופה, עם לוגו גדול, בשעה שבה כל הבניין חוזר מהעבודה. ואפשר להביא אותה עטופה, עם סרט, בשעה שנקבעה מראש עם האמא, על ידי מתנדב שלא נראה כמו נציג של גוף כלשהו.
הפער בין שתי הדרכים הוא לא אסתטי. בדרך הראשונה המשפחה מקבלת, יחד עם המוצרים, תווית. בדרך השנייה היא מקבלת שי. אנחנו עוטפים כל ארגז כמו מתנה, מוסיפים ריח לבנדר ומביאים עד דלת הבית. בשביל השכנים זו סתם חבילה שהגיעה, ובשביל האמא זה משהו שהביאו לתינוק שלה ולא משהו שחילקו לה.
למה הבחירה נפלה על תינוק ולא על סל כללי
מי שמבקש עזרה בפעם הראשונה כמעט תמיד מתנצל. זה קורה בשיחה הראשונה עם המתנדבת, לפני שהספקנו לשאול משהו. הרבה יותר קל לאמא לומר "לתינוק נגמר התמ"ל" מאשר לומר "אין לנו כסף".
לכן אנחנו לא מדברים עם המשפחה על המצב הכלכלי שלה. אנחנו מדברים על התינוק. איזו מידת חיתולים הוא לובש עכשיו, איזה תמ"ל הוא רגיל לשתות, האם הוא כבר אוכל מוצקים. השיחה הזאת מחזירה את האמא לתפקיד שלה כאמא, במקום לתפקיד של מי שמבקשת. זה נשמע קטן. בפועל זה מה שמחזיק את הקשר לאורך שנה. כשהשיחה היא על מידות ותמ"ל ולא על חובות, גם תרומה לילדים מרגישה כמו מוצרים לתינוק ולא כמו שיפוט על ההורים.
מה נכנס לארגז
כל ארגז נבנה מחדש לפי התינוק שמקבל אותו באותו חודש:
- תמ"ל מהסוג שהתינוק כבר רגיל אליו ולא מהסוג שהיה זול באותו שבוע, כי החלפת מותג באמצע גורמת לבטן כואבת וללילה שלם בלי שינה, ואמא שכבר בקושי מחזיקה מעמד לא צריכה עוד כזה.
- חיתולים במידה הנוכחית, מגבונים, משחת החתלה, קרם גוף וסבון נוזלי, שהם בדיוק המוצרים שנעלמים מהבית בלי שמישהו מכריז על זה ושבמשפחה בלי כסף פשוט לא נקנים בחודש הבא.
- בקבוקים ומוצצים לפי הצורך, ולתינוקות שעברו למוצקים גם גרברים וסמוצ'ים, כדי שיהיה מה לתת לתינוק ביום שבו לא הספיקו לבשל ובמקרר נשארו רק ביצים וחצי מלפפון.
- בגד לפי העונה ומשחק התפתחותי לפי הגיל. שני הפריטים האלה לא הכרחיים להישרדות, ובגלל זה דווקא הם אלה שהופכים את הארגז למתנה ולא לחלוקה, ובגללם ילדים קטנים בבית מתרגשים כשהוא מגיע.
מה שלא נמצא בארגז: אנחנו לא מעבירים כסף למשפחות. הפרויקט רוכש את המוצרים ומביא אותם. ציוד גדול כמו עגלה או מיטה לא נכנס לארגז, ובמקרים כאלה אנחנו מנסים לחבר את המשפחה למתנדבים שיכולים לסייע.
הטלפון החודשי שקודם למשלוח
פעם בחודש, לפני שהארגז יוצא, מתנדבת מתקשרת הביתה. היא שואלת אם המידה של החיתולים השתנתה, אם התינוק עדיין שותה את אותו תמ"ל, אם הוא התחיל לאכול מוצקים, ואם היה משהו מיותר בארגז הקודם.
הרוב המוחלט של השיחות האלה קצרות ועניניות. חלק מהן לא. אמהות מספרות דברים שלא תכננו לספר, בדרך כלל אחרי כמה חודשים של קשר, כשהקול בצד השני כבר מוכר. השיחה הזאת היא גם מה שמונע מאיתנו לשלוח ארגז שמתאים לתינוק שהיה לפני חצי שנה.
לתורם זה אומר דבר אחד פשוט: התרומה שלו לא נכנסת למאגר כללי ולא מתחלקת לפי נוסחה. היא הופכת למוצרים ספציפיים שנרכשו אחרי שיחה עם אמא מסוימת על תינוק מסוים. תרומה לנזקקים בצורה הזאת אומרת שאפשר להגיד לתורם באיזה חודש נקנו החיתולים ובאיזו מידה, גם אם לא נגיד למי.
תרומה לעניים בלי שאף אחד ידע
הדיסקרטיות היא לא בונוס אלא תנאי. הפרויקט לא מדווח לרווחה ולא מעביר פרטים לאף גורם חיצוני. המתנדבים מגיעים בצורה שלא חושפת את המשפחה, בלי שלטים ובלי סמלים על הרכב.
אנחנו מקבלים יותר ממאה פניות ביום, וחלק גדול מהן מתחיל בשאלה אם מישהו יידע. לא במקרה. הרבה משפחות היו מוותרות על העזרה לפני שהיו מוותרות על הפרטיות, וזו לא החלטה לא הגיונית אלא בדיוק מה שאדם עושה כשנשאר לו רק הכבוד.
העלות והזיכוי
אימוץ תינוק אחד עומד על 360 שקלים בחודש, ושווי הארגז בפועל הוא כ-600 שקלים. הפער נסגר ברכישה מרוכזת ובעבודה של מתנדבים.
הפרויקט מוכר לצורכי מס לפי סעיף 46, כך שחלק מהסכום חוזר כזיכוי מס. אפשר לראות את כל הפעילות בעמוד תרומה לתינוקות רעבים, להתקשר ל-077-9920451 או להגיע להרצל 148 ברחובות.
שאלות נפוצות על תרומה לעניים
איך אתם מוודאים שמי שמקבל באמת עני
כל פנייה נבדקת בשיחה אישית עם המשפחה, בלי טפסים שנשלחים לגורמי חוץ. מניסיון של שנים, הבעיה אצלנו היא הפוכה: יש משפחות שזכאיות לחלוטין ולא פונות בכלל, כי הן מתביישות לבקש.
אפשר להביא בעצמי את הארגז למשפחה
לא, וזה מטעמי פרטיות. המשפחות מסכימות לקבל עזרה בדיוק בגלל שאנחנו מבטיחים שאף אחד חיצוני לא יגיע אליהן הביתה ולא יקבל את הכתובת. מי שרוצה להתנדב מוזמן להתקשר ולשמוע מה אפשר.
למה אתם לא נותנים סל גדול לכל המשפחה
כי סל אחיד מגיע לכולם באותה צורה ומפספס בדיוק את מה שהתינוק המסוים צריך באותו חודש. ארגז שמותאם למידה, לתמ"ל ולגיל שווה למשפחה הרבה יותר מאותו שווי כספי בפריטים אקראיים.
מה קורה בחגים
הארגז ממשיך להגיע כרגיל, וזה חשוב במיוחד בחודשים שבהם ההוצאות של המשפחה גדלות. אנחנו לא מפסיקים ולא מדלגים על חודש, כי תינוק לא יודע שיש חג ולא מסכים לחכות איתו.
